יום שני, 22 בינואר 2018

מאד-ויין (Mud Vein) – טארין פישר

מותחן פסיכולוגי סוחף – אי אפשר להניח אותו עד הסוף המפתיע

12/04/2015

"מאד ויין" (Mud Vein) - חלק בחסילון שהוא כמו וריד האוסף אליו את כל הפסולת בגופו

גיבורת הסיפור היא סנה - סופרת מתבודדת שכיאה לכזו גרה על הבית הבודד בראש הגבעה.
הסיפור מתחיל כשהיא מתעוררת בבקתה באמצע שום מקום מוקפת גדר חשמלית נעולה בבקתה שמוקפת שלג. איתה בבקתה נמצא ד"ר אייזק אסטרהולדר איתו ניהלה מערכת יחסים לתקופה קצרה לפני שלוש שנים. יש בבקתה מצרכים שיספיקו לכמה חודשים כולל אוכל, בולי עץ. סנה מבינה שכל מה שקיים בבקתה אמור להוביל אותה לפתרון כיצד לצאת מהבקתה - דברים מעברה שהיא מנסה לשכוח אבל חיוניים כרגע כדי לצאת מהבקתה ולחזור לחיים. רק כאשר היא מגיעה לקצה היא מבינה שהאמת הפנימית שממנה היא מנסה להתחמק היא זו שתשחרר אותה.
החלק השני בספר מספר על סנה מהרגע שהכירה את אייזק עד הרגע בו נפרדו וזו התקופה שאמורה לתת לה רמזים כיצד להשתחרר אבל העבר שלה מונע ממנה לראות זאת.
החוטף שלהם משחק באלוהים - כולא אותם בלי שום קשר לעולם החיצון ורק על ידי רמזים שפזורים בכל רחבי הבית סנה אמורה להבין מה באמת היא צריכה לקבל ולהפנים ורק אז תוכל לשחרר אותה ואת אייזק. בעיני המטרה של החוטף היא קצת חולנית - לא שיש חטיפה לא חולנית... לכלוא אותם לתקופה כל כך ארוכה רק כדי שסנה "תגלה את האור" ומה אשם אייזק?

בתור ספר מתח הוא מצויין - סוחף ובאמת אי אפשר להוריד אותו מהיד אבל ממש לא הייתי קוראת לו רומן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

נוודי הצוללות - אלון אלטרס

החיפוש אחרי פושע נאצי זקן מביא לתעלומה גדולה הרבה יותר. מי קונה ממנו כתבי יד נדירים שיכולים להוביל לאטלנטיס האבודה וכיצד מחנות קיץ לסטודנט...