"העדויות" מאת מרגרט אטווד

המשך סיפורה של שפחה - ספר שיישאר אתכם הרבה אחרי שתסיימו לקרוא

"העדויות" מאת מרגרט אטווד

412 עמ', הוצאת כנרת זמורה ביתן

יש ספרים שלא עוזבים אותך ולא נותנים לך מנוח עוד הרבה זמן אחרי שסיימת לקרוא אותם. סיפורה של שפחה הוא אחד מהם וגם הספר החדש - העדויות הוא ללא ספק כזה.

הספר "סיפורה של שפחה" יצא לראשונה בשנת 1985 ובשנת 2017 הופק לסדרת טלוויזיה מצליחה. העונה הראשונה היא למעשה הספר ואילו שתי העונות הבאות כבר נכתבו בהמשך לספר. 

"עדויות" מתרחש כ 15 שנה לאחר סיום הספר הקודם ומסופר מנקודת מבט של שלוש דמויות.

אני יוצאת מנקודת הנחה שמי שיקרא את הסקירה קרא את הספר הראשון (או ראה את הסדרה) ולכן לא מסבירה מי ומה זו גלעד, ואת שאר המונחים - שפחה, מרתה, דודה וכדומה.

הדמות הראשונה היא "דודה לידיה" הידועה לשמצה שמהעדות שלה אנחנו מבינים איך היא הגיעה לתפקיד שלה ומה היתה צריכה לעשות בשביל זה. העדות שלה מסבירה הרבה על הדרך בה הגיעו נשים מסויימות לעמדות כאלה ואחרות ואיך בכלל מגיעה אישה משכילה מקום בו תפקידה הוא לדכא נשים אחרות.

שתי העדויות הנוספות הן של נערות צעירות אגנס ודייזי.

אגנס גדלה וחונכה בגלעד הדתית ומדכאת הנשים. היא גדלה כבתו של אחד מהמפקדים הבכירים וככזאת חיה אמנם חיי נוחות אך בורים לגמרי. כמו בנות אחרות בתי הספר מכשירים אותה כיצד להיות רעיה טובה ותו לא. כי מה שחשוב זה להביא ילדים לעולם כמצוות האל.

דייזי לעומתה גדלה בקנדה החופשית, מקום שמקבל את הפליטות מגלעד ולא מבינה כיצד אפשר לחיות במקום כזה. 

ספר משובח כפי שאטווד יודעת לכתוב. מומלץ מאד למי שקרא את הספר הראשון ולא חובה לראות את הסדרה (אישית נטשתי אותה באמצע העונה השניה כי הייתה לי קשה מדי לצפיה).

בהחלט ספר שיחד עם קודמו יישאר איתכן/ן הרבה זמו אחרי שתסיימו לקרוא

2 ספרים מיוחדים ומומלצים לקראת יום השואה

אני מאד אוהבת ספרים על מלחמת העולם השניה. זו תקופה של גיבורים אמיתיים, לא רק כאלה שנלחמו בקרבות, אלא בעיקר של אלה ששרדו אותה למרות כל הקשיים. זאת תקופה של גיבורים אמיתיים, כאלה שהצילו אחרים בכל מחיר, כאלו שהצליחו לשרוד בעצמם וכאלה שהאהבה עזרה להם לשרוד. שני הספרים האלה הם בדיוק כאלה. ספורי אהבה ששרדה למרות הכל - למרות כל הרוע, למרות כל הקושי

"בזמן אחר" מאת ג'יליאן קנטור
334 עמ' - הוצאת ידיעות ספרים

מקס והאנה הם זוג אוהבים צעירים בגרמניה של תחילת שנות השלושים. מקסם הוא בעלים של חנות ספרים והאנה כנרת כשרונית בתחילת דרכה. האנה יהודיה דבר שמעכיר על סיפור האבה שלהם בשנים הראשונות לעלייתו של היטלר.

האנה מתעוררת בשדה בפאתי ברלין ומגלה שהשנה היא 1946 והיא אינה זוכרת דבר מעשר השנים האחרונות. מקס נעלם והיא עוברת לגור עם אחותה בלונדון ומנסה להגשים את חלומה הגדול לננגן בתזמורת. השנים עוברות, האנה מתחילה להגשים את חלומה ולו גם בקטן, אבל מקס עדיין לא חזר. האם יחזור? מה עלה בגורלו? ומה עבר עליה בעשר השנים שהיא אינה זוכרת?

קשה לספר עוד על הספר מבלי לעשות ספויילר, אבל באמת שזה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בזמן האחרון. סיפור אהבה מקסים על אהבה חזקה מהכל. חזקה יותר ממלחמה, חזקה יותר מהזמן עצמו.

זה ספרה השני של הסופרת (הראשון היה "המכתב האבוד") ואני מקווה שיהיו עוד


"המקעקע מאושוויץ" מאת הת'ר מוריס
255 עמ', הוצאת שוקן

מי שמכיר אותי יודע שיש לי בבית "מדף שואה" - והספר הזה ללא ספק, תופס בו מקום של כבוד. הספר מספר על לאלי , צעיר יהודי מסלובקיה שמקבל את תפקיד המקעקע במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הספר מבוסס על סיפור אמיתי ומשלב בפנים מעבר לסיפור של לאלי עוד הרבה סיפורים קטנים על א.נשים שנאלצו לעשות הרבה דברים קשים כד לשרוד, על אנשים ונשים אמיצים ואמיצות שהחליטו לעזור בידיעה שזה יכול להביא למותם. ומה שהכי מרגש בעיני זה שגם במקום הנוראי הזה לאלי הצליח למצוא אהבה ואולי זה בעצם מה שגרם לו לרצות לשרוד.
יחסית ל"ספר שואה" הסיפור לא מאד קשה לקריאה ואולי גם העובדה שזה סיפור אמיתי ואנחנו יודעים מראש שהגיבור שרד מקל על הקושי שבקריאתו.

רשימת המשאלות האחרונה של אמא

"רשימת המשאלות האחרונה של אמא" מאת קאתי הופקינס
 "The Kicking The Bucket List"
333 עמ' הוצאת הכורסא

כשלקחתי את הספר לידיים הייתי בטוחה שזה עוד ספר קליל שיעזור לי להעביר את החג הארוך הזה. השם כמובן הזכיר לי שם של ספר אחר שקראתי לפני כמה שנים וציפיתי למשהו קליל וחמוד כמו ההוא.

אז זהו, שזה ממש לא אותו סיפור.
קצת על הספר:
שלוש אחיות נפגשות לקריאת הצוואה של אמן. שלוש אחיות שונות באופיין ומנוכרות זו לזו. איריס (אמן) השאירה צוואה עם תכנית. כדי שהן יהיו זכאיות לרשת אותה עליהן להיפדש יחד לסוף שבוע כל חודשיים, סוף שבוע מלא במשימות שהיא השאירה להן. רק אחרי שימלאו את כל המשימות יוכלו לקבל את הירושה.

סופי השבוע מתחילים וכמובן העבר צץ וצף יחד איתם. כל אחת מהאחיות מחזיקה בבטן דברים שסוחבת עוד מהילדות והדברים מתחילים לצאת. הן עוברות משימות משונות שכל מטרתן לקרב ביניהן ולעזור להן לגלות מחדש זו את זו ואת עצמן בתהליך.

לכל אחת מהן יש סיבה משלה למה הן מוכנות למלא את המשימות וכל אחת מנסה בדרכה שלה, להבין מה בכלל רצתה אמן בכל הסיפור הזה. הדבר היחידה שנראה שמשותף לכולן - שלושתן אהבו את אמן והיו קשורות אליה מאד ושלושתן מתגעגעות אליה מאד.

רוז הבכורה - נשואה ואם לילדים בוגרים, תמיד מחושבת ויודעת בדיוק מה ואיך צריך לעשות, רק שלגורל תכנונים משלו והיא מוצרת את עצמה במצב שחדש לה - לא היא קובעת את החוקים.

די (דייזי) האמצעית - אמנית, גרושה, בתה היחידה בחרה לגור עם אביה באוסטרליה והיא גרה בשכירות כבר 28 שנה באותו בית שאותו היא מחשיבה לביתה שלה רק שהתכניות עלולות להשתנות כשבעלת הבית שלה מתה.

פלייר - רווקה שחיה את החיים הטובים - תמיד נראית מצויין ותמיד חיה טוב. אבל האם זה באמת מספיק?

שלושתן נקראות על שם פרחים אבל כמו שהפרחים שהן נקראות על שמם שונים מאד אחד מהשני כך גם האחיות שונות אחת מהשניה וחות חיים שונים לגמרי. האם העבר המשותף והמשימות של אמן יצליחו לקרב אותן מחדש?

ציינתי כבר שציפיתי לספר שהוא רק קליל וחמוד שהסוף ברור כבר מההתחלה. אבל יש טוויסטים בעלילה והסיפור לא כזה פשוט.
אני לא אפרט יותר כדי לא לעשות ספויילר אבל בהחלט ספר טוב הרבה יותר ממה שציפיתי. ספר רגיש ומקסים