אני מאד אוהבת ספרים על מלחמת העולם השניה. זו תקופה של גיבורים אמיתיים, לא רק כאלה שנלחמו בקרבות, אלא בעיקר של אלה ששרדו אותה למרות כל הקשיים. זאת תקופה של גיבורים אמיתיים, כאלה שהצילו אחרים בכל מחיר, כאלו שהצליחו לשרוד בעצמם וכאלה שהאהבה עזרה להם לשרוד. שני הספרים האלה הם בדיוק כאלה. ספורי אהבה ששרדה למרות הכל - למרות כל הרוע, למרות כל הקושי
"בזמן אחר" מאת ג'יליאן קנטור
334 עמ' - הוצאת ידיעות ספרים
מקס והאנה הם זוג אוהבים צעירים בגרמניה של תחילת שנות השלושים. מקסם הוא בעלים של חנות ספרים והאנה כנרת כשרונית בתחילת דרכה. האנה יהודיה דבר שמעכיר על סיפור האבה שלהם בשנים הראשונות לעלייתו של היטלר.
האנה מתעוררת בשדה בפאתי ברלין ומגלה שהשנה היא 1946 והיא אינה זוכרת דבר מעשר השנים האחרונות. מקס נעלם והיא עוברת לגור עם אחותה בלונדון ומנסה להגשים את חלומה הגדול לננגן בתזמורת. השנים עוברות, האנה מתחילה להגשים את חלומה ולו גם בקטן, אבל מקס עדיין לא חזר. האם יחזור? מה עלה בגורלו? ומה עבר עליה בעשר השנים שהיא אינה זוכרת?
קשה לספר עוד על הספר מבלי לעשות ספויילר, אבל באמת שזה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בזמן האחרון. סיפור אהבה מקסים על אהבה חזקה מהכל. חזקה יותר ממלחמה, חזקה יותר מהזמן עצמו.
זה ספרה השני של הסופרת (הראשון היה "המכתב האבוד") ואני מקווה שיהיו עוד
"המקעקע מאושוויץ" מאת הת'ר מוריס
255 עמ', הוצאת שוקן
מי שמכיר אותי יודע שיש לי בבית "מדף שואה" - והספר הזה ללא ספק, תופס בו מקום של כבוד. הספר מספר על לאלי , צעיר יהודי מסלובקיה שמקבל את תפקיד המקעקע במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הספר מבוסס על סיפור אמיתי ומשלב בפנים מעבר לסיפור של לאלי עוד הרבה סיפורים קטנים על א.נשים שנאלצו לעשות הרבה דברים קשים כד לשרוד, על אנשים ונשים אמיצים ואמיצות שהחליטו לעזור בידיעה שזה יכול להביא למותם. ומה שהכי מרגש בעיני זה שגם במקום הנוראי הזה לאלי הצליח למצוא אהבה ואולי זה בעצם מה שגרם לו לרצות לשרוד.
יחסית ל"ספר שואה" הסיפור לא מאד קשה לקריאה ואולי גם העובדה שזה סיפור אמיתי ואנחנו יודעים מראש שהגיבור שרד מקל על הקושי שבקריאתו.
"בזמן אחר" מאת ג'יליאן קנטור
334 עמ' - הוצאת ידיעות ספרים
מקס והאנה הם זוג אוהבים צעירים בגרמניה של תחילת שנות השלושים. מקסם הוא בעלים של חנות ספרים והאנה כנרת כשרונית בתחילת דרכה. האנה יהודיה דבר שמעכיר על סיפור האבה שלהם בשנים הראשונות לעלייתו של היטלר.
האנה מתעוררת בשדה בפאתי ברלין ומגלה שהשנה היא 1946 והיא אינה זוכרת דבר מעשר השנים האחרונות. מקס נעלם והיא עוברת לגור עם אחותה בלונדון ומנסה להגשים את חלומה הגדול לננגן בתזמורת. השנים עוברות, האנה מתחילה להגשים את חלומה ולו גם בקטן, אבל מקס עדיין לא חזר. האם יחזור? מה עלה בגורלו? ומה עבר עליה בעשר השנים שהיא אינה זוכרת?
קשה לספר עוד על הספר מבלי לעשות ספויילר, אבל באמת שזה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בזמן האחרון. סיפור אהבה מקסים על אהבה חזקה מהכל. חזקה יותר ממלחמה, חזקה יותר מהזמן עצמו.
זה ספרה השני של הסופרת (הראשון היה "המכתב האבוד") ואני מקווה שיהיו עוד
"המקעקע מאושוויץ" מאת הת'ר מוריס
255 עמ', הוצאת שוקן
מי שמכיר אותי יודע שיש לי בבית "מדף שואה" - והספר הזה ללא ספק, תופס בו מקום של כבוד. הספר מספר על לאלי , צעיר יהודי מסלובקיה שמקבל את תפקיד המקעקע במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הספר מבוסס על סיפור אמיתי ומשלב בפנים מעבר לסיפור של לאלי עוד הרבה סיפורים קטנים על א.נשים שנאלצו לעשות הרבה דברים קשים כד לשרוד, על אנשים ונשים אמיצים ואמיצות שהחליטו לעזור בידיעה שזה יכול להביא למותם. ומה שהכי מרגש בעיני זה שגם במקום הנוראי הזה לאלי הצליח למצוא אהבה ואולי זה בעצם מה שגרם לו לרצות לשרוד.
יחסית ל"ספר שואה" הסיפור לא מאד קשה לקריאה ואולי גם העובדה שזה סיפור אמיתי ואנחנו יודעים מראש שהגיבור שרד מקל על הקושי שבקריאתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה