מפלצת הזיכרון - ישי שריד

ספר שואה - לדעתי בין הקשים לקריאה המתאר קורותיו של מדריך במסעות לפולין

מפלצת הזיכרון - ישי שריד
136 עמ' הוצאת עם עובד

בשנים האחרונות יש דיון ציבורי לגבי הנסיעות של בני הנוער לפולין. אני בצד התומך בנסיעות הללו בתנאי שהן לא נעשות בכפיה על אותו נער או נערה. אני לא נסעתי כשהייתי בתיכון ואני גם לא מצטערת על כך. ידעתי מה היכולת שלי להכיל או יותר נכון לא להכיל את המראות הקשים והחלטתי לא לנסוע. היום נוצר מצב בחלק מבתי ספר בארץ שהטיול הוא סוג של נורמה ומי שלא נוסע מופעלים עליו ועל הוריו לחצים חברתיים בעיקר כדי שכולם יצאו ויעברו את החוויה הזו.

הבן שלי נסע מבחירה שלו אבל, היו בשכבה כאלה שנסעו כי "כולם נוסעים" וזו לדעתי טעות.

לחלק מבני הנוער המסע הזה הפך להיות סוג של "טיול שנתי רק בחו"ל ומתכוננים אליו כמו אל חגיגה - רוכשים בגדים חדשים, לוקחים כרטיסי אשראי לקניות שיעשו (ידוע שוורשה זולה) ועוד. זה הופך את המסע למשהו אחר ולכן אני חושבת שיש לחזור לשיטה שהייתה נהוגה בעבר - לא כולם יוצאים. רק מי שבאמת רוצה וחשוב לו נוסע וגם זה אחרי שנפגש עם שורדים כולל עזרה למי מהם שצריך, והבטחה של המשך הקשר עם אותם שורדים.

הספר הזה מסופר בצורת מכתב אחד ארוך שכתב היסטוריון צעיר שעבד במשך שנים בתור מדריך באותם מסעות.

הוא החל לעבוד ביד ושם ויותר כפרנסה ופחות כשליחות לדעתי, החל גם ללוות קבוצות בסיורים בפולין. הוא הופך להיות כל כך מבוקש שהוא נמצא יותר שם מאשר פה ושוכר דירה בוורשה.

לאט לאט הוא מתחיל להעלות בפני בני הנוער שאלות קצת יותר מורכבות מהשאלות שבדרך כלל שואלים אותם בנושאים שאף אחד לא מעיז להעלות.

למה אנחנו שונאים את הפולנים יותר מאשר את הגרמנים? נכון שהפולנים היו אלה שיישמו את הוראות הגרמנים, אבל המוח הגרמני הוא זה שהמציא את "הפיתרון הסופי". האם זה בגלל שאנחנו כבני אדם מעריצים כוח? האם זה כי אנחנו חושבים שהאויבים שלנו מבינים רק כוח?

ככל שהוא נמצא יותר בפולין הזוועה חודרת אל נשמתו הרבה יותר ממה שהוא האמין וחשב שיקרה - במקום לחפש את והקרבנות ולרחם עליהם הוא מתחיל להעריץ את הכוח והחכמה של הרוצחים.

אחת הביקורות התייחסה לספר כספר הכנה לנוסעים לפולין. אני חושבת שהוא מתאים יותר להורים של הנוער שיוצא לפולין וגם לאותם מורות ומורים שמלווים אותם.

המכתב נכתב כדין וחשבון שמגיש ההיסטוריון ליו"ר יד ושם ומכיל תיאורים קשים מאד - ספר לא קל לקריאה אכן מעלה שאלות שהתשובות עליהן מפחידות לא פחות מהשואה עצמה