יום שני, 22 בינואר 2018

המצאת הכנפיים – סו מונק קיד

מקדישה את הסקירה לכל אותן נשים שלא מתכוונות ללכת להצביע ולממש את זכותן בקלפי. תזכרו שזכות ההצבעה לנשים בעולם לא הייתה תמיד מובן מאליו! ואולי העולם היה נראה אחרת היום אם הן כן היו יכולות להצביע. ספר מצויין שמספר על מאבקן של הנשים לזכויות האדם בכלל וזכויות הנשים בפרט



ביום שלישי עוד כשבוע, אנחנו הולכים לקלפי לממש את זכותינו לבחור את מי אנחנו בוחרים שינהיג אותנו. האמנם כולנו הולכים לבחור? או הולכות? מסתבר שבבחירות הקודמות אחוז ההצבעה היה 67% כלומר כמיליון שמונה מאות איש לא הלכו לקלפי. מתוכן כמיליון (!!!!) נשים לא מימשו את זכות ההצבעה שלהן ולא הגיעו להצביע!
זכות בחירה לנשים ניתנה לראשונה בעולם המערבי ב- 1893 בניו-זילנד. בארה"ב קיבלו הנשים זכות בחירה רק ב- 1920! דווקא כאן במידה הקטנה שהוקמה באמצע המאה העשרים היה ברור מלכתחילה שלנשים יש זכות שווה לבחור ולהיבחר. ולמרות זאת כמיליון נשים לא מימשו את זכותן.
הספר "המצאת הכנפיים" נוגע בהרבה זכויות של אנשים בכלל ושל נשים בפרט. אנחנו מכירים את גיבורות הספר כשהן בנות 11 כאשר שרה גרימקה בת למשפחה דרומית בעלת מטעים מקבלת מתנה ליום הולדתה את הטי שפחה בת 10 בעצמה. אנחנו מלווים את שתי הדמויות במהלך חייהן ומאבקן באי הצדק בעולמן.
הטי (או הנדפול כפי שאמה קראה לה) גדלה בבית האחוזה יחד עם אמה שרלוט התופרת הטובה ביותר שהאיזור הכיר, ולומדת ממנה את רזי התפירה והרקמה. שרלוט מלמדת אותה לא רק לתפור בגדים לבנות המשפחה אלא גם את אמנות תפירת שמיכות הטלאים. כל טלאי וטלאי מספר סיפור ויחד כל הסיפורים מרכיבים את חייה של שרלוט ושל משפחתה.
גם הנדפול וגם שרלוט נלחמות בדרכן שלהן כלפי האדונים ובעיקר כלפי האדוניות שלהן - תפר שנפרם בדיוק באמצע אירוע חשוב, כפתורים שלא מחוברים כמו שצריך, שבירה "בטעות" של כלי חרסינה ועוד.
הנדפול אומרת לשרה - "הגוף שלי אולי עבד אבל הראש שלי לא. אצלך זה ההפך".  משפט שלדעתי דחף את שרה לקום ולהלחם למען אמונותיה. שרה מגיל צעיר מבינה שהעבדות היא לא דבר טבעי - אדם לא נועד להיות בעלים של אדם אחר אבל גם מהר מאד היא מבינה שאין לה הרבה כוח לשנות. היא יודעת מגיל צעיר שהיא רוצה להיות משפטנית ולעשות דברים גדולים. אבל המציאות מכה על פניה כאשר היא מגלה כבר בגיל הנעורים שהיא לעולם לא תוכל לממש את חלומותיה רק בגלל שהיא אשה. אביה אומר לה שוב ושוב שאם היא רק הייתה בן היא הייתה יכולה להיות משפטן גדול אבל נגזר גורלה כשהיא נולדה נקבה.
שרה נאבקת בדרכה שלה והופכת לאחת מחלוצות התנועה לביטול העבדות והתנועה לשוויון האישה למרות הנידוי ממשפחתה ומקום הולדתה.
שתי הנשים גיבורות כל אחת בדרכה שלה ונלחמות כל אחת בדרך שלה ובאמצעים שעומדים לרשותה.
הספר כתוב מנקודת המבט של שתיהן ומעניין לראות איך אותם ארועים נראים מעין של שפחה ומהעין של "האדונית" שלא רוצה להיות כזו - ספר מצויין!

אז חברות יקרות - לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתן נמצאות אל תשכחו שהיום יש לנו כוח ואנחנו כן יכולות להשפיע!



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

"העדויות" מאת מרגרט אטווד

המשך סיפורה של שפחה - ספר שיישאר אתכם הרבה אחרי שתסיימו לקרוא "העדויות" מאת מרגרט אטווד 412 עמ', הוצאת כנרת זמורה ביתן...