לכבוד
חג החירות – האם אנחנו באמת חופשיים
בבחירות שלנו?
הונור
מגלה שלא תמיד האמונות שלה הן בכפיפה אחת
עם הסביבה וגם אם בני דתה לא מאמינים
בעבדות הם לא תמיד מוכנים או יכולים לעזור
לעבדים הנמלטים
26/03/2015
בתור ילדה הסדרה האהובה עלי הייתה "בית קטן בערבה" - איך אהבתי לראות את לורה ומרי מררות לנלי העשירה את החיים והכי אהבתי את האמא - קרוליין האישה שמהווה דבק לכל המשפחה. גם את ספרי הסדרה קראתי והסדרה והחלוציות מזכירה לי גם את ההיסטוריה שלנו - איך באו לכאן בודדים ומשפחות להקים את המדינה הקטנה שלנו. מה שמשותף לחלוצים בכל מקום ובכל זמן זה הקושי להסתגל פיסית לתנאי אקלים שונים, לאוכל שונה, לפעמים גם לשפה שונה ובעיקר לתרבות חדשה שצומחת. לא קל גם למצוא את מקומך במדינה חדשה וגם לעזור לא רק בבנייתה אלא גם בעיצובה.
הונור ברייט מגיע לארה"ב מאנגליה באמצע המאה התשע עשרה כאשר העבדות "פורחת" באותה תקופה בארה"ב. הונור משתייכת לכת נוצרית "הקווייקרים" שידועים כרודפי שלום ונגד אלימות וגם נגד העבדות. היא עוברת חווית נסיעה כל כך מזעזעת על האוניה שהיא מבינה שלאנגליה היא לא תוכל לחזור לעולם וזה מעתה ביתה החדש. היא נאלצת להתמודד עם עולם חדש - מזג האוויר שונה לגמרי, הבתים בנויים אחרת והאוכל! בכלל אין מה להשוות בין האוכל העדין שהכירה באנגליה לאוכל הכבד והשומני של האמריקאים. אבל הכי קשה לה זה לראות את העבדים והיחס אליהם. למרות שלקווייקרים עצמם אין עבדים כי זה מנוגד לאמונתם, בגלל חוקי המדינה הנוקשים הם גם מפחדים לעזור לנמלטים שעוברים בעיירה שלהם דרך היערות אל קנדה הצפונית. בארה"ב של אותה תקופה חוקקו חוקים שמחייבים כל אדם לעזור לאנשי החוק המקומיים לתפוס את העבדים הבורחים ולהחזירם לבעליהם.
הונור לא מסוגלת לעמוד מהצד ולא לעשות דבר ובדרכה שלה מנסה לעזור גם אם הדבר מסכן אותה ואת האנשים סביבה.
זה סיפור על בחורה צעירה שמנסה להסתגל לחיים בעולם החדש אבל לא יכולה להשליך הצידה את כל אמונותיה גם אם זה יעלה לה מחיר כבד. היא לא יכולה לתת למדינה החדשה שלה לעצב אותה כפי שהמקומיים רוצים אלא מאמינה שהיא יכולה גם לעצב בעצמה את המקום בו היא רוצה לחיות.
ספרים נוספים מומלצים בנושא העבדות:
המצאת הכנפיים, העזרה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה