תמיד אנחנו חולמים על חזרה אחורה בזמן עם הידע שיש לנו היום. לאליס זה קורה הפוך – היא איבדה זיכרון של עשר השנים האחרונות ולמעשה מגלה את עצמה בגיל 39 עם תובנות חיים של בת 29
17/09/2017
מה
שאליס שכחה - ליאן מוריארטי
ז’אנר –
דרמה, רומן
416 עמ’ הוצאת כנרת זמורה ביתן
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על העבר שלנו וחושבים: אילו יכולתי לחזור
אחורה בזמן, אבל עם הידע והניסיון שרכשתי במהלך השנים. כמה דברים הייתי יכול לעשות
אחרת.
לאליס קרה דבר הפוך – היא איבדה זיכרון של 10 השנים האחרונות והיא
נאלצת להתמודד עם גיל ארבעים דרך עיניים של בת 29.
תחשבו רגע איך הייתם בגיל 29? באיזה שלב של החיים האישיים
והמקצועיים שלכם? מי היו החברים שלכם אז? האם הם עדיין חברים שלכם היום?
אליס הייתה בחדר כושר כשהיא איבדה את ההכרה (תמיד אמרתי שספורט זה
לא דבר בריא). כשהיא מתעוררת היא בת 29 נשואה באושר לניק ובתחילתו של הריון ראשון.
יש לה אחות שקרובה אליה יותר מכל אדם אחר ואמא אלמנה שהתייאשה מהחיים כשנאלצה
להתאלמן בגיל צעיר.
הבעיה היא שהמציאות קצת שונה – היא בת 39, אמא לשלושה ילדים
ובתהליכי גירושין מבעלה, מי שהיה החבר הכי טוב שלה, עם אחותה היא כמעט ולא מדברת
והיא מכורה לספורט ואוכל בריא.
אז אולי הדברים נראים אחרת בכל גיל, ואולי זה כי היא מסתכלת על
החיים שלה ושל הסובבים אותה מהצד – כי היא לא זוכרת שום ארוע מהעשור האחרון, ואולי
זה שילוב של השניים, אבל פתאם דברים נראים פתירים ופשוטים.
הילדה אוהבת לבשל – ניתן לה לבשל ולא נפריע, הילדים רוצים חטיפים –
מה הבעיה? נקנה, גירושין??? בטוח אפשר לפתור את המצב.
הבעיה היא שאליס אמנם לא זוכרת אבל הסביבה שלה לא איבדה את הזיכרון
ומכל עבר מנסים להחזיר אותה להיות האמא והאשה שהיא נהייתה, ואליס לא בטוחה שהיא
רוצה לחזור להיות אותה אישה.
אז אולי החלום שלנו צריך להיות שונה – לא לחזור אחורה בזמן אלא
להסתכל על עצמינו ועל חיינו באותם עיניים שהיו לנו לפני 10 שנים.
הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט – נקודת המבט של אליס, נקודת המבט
של אליזבת אחותה שכותבת יומן עבור הפסיכיאטר שלה ופראני – סבתן המגניבה של השתיים
שכותבת בלוג באינטרנט בו היא משתפת את כל העולם במה שקורה לה ולמשפחתה.
ספר מקסים שגורם לנו קצת לחשוב האם הגענו לאן שחלמנו להגיע אליו
לפני 10 שנים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה