ספר מתח שוודי שמתרחש באי פסטורלי שנקרא
גוטלנד. כאשר מקבלים איומים ומנסים להפחיד אתכם, גם המקום הפסטורלי ביותר בעולם
ייראה לכם מפחיד
26/01/2017
הפלישה
– הוקאן אוסטלונד
ז’אנר:
מתח
492 עמ’, הוצאת דני ספרים
בקיץ 2009 טיילנו באיסלנד. אחד הטיולים היפים ביותר שעשינו ומרות
שהוא נשמע מאד מסובך הוא גם היה אחד הקלים מבחינה פיסית. את האי המדהים הזה מקיף
כביש אחד שגם קוראים לו כך – כביש מס’ 1.
בצפון איסלנד ישנה עיירה שנקראת מבטן (Myvatn) ושם
שכרנו מעין צימר לשלושה לילות. כשהגענו לשם פגשה אותנו בעלת הבית – איסלנדית
מבוגרת שבקושי מבינה מילה אנגלית אבל הסתדרנו איתה מצויין בתנועות ידיים. קיבלנו
מפתח ונכנסנו לבקתה. הבקתה הייתה ענקית – קומת כניסה עם סלום גדול ומטבח מרווח,
קומה שניה עם חדר שינה גדול ועוד עליית גג עם חדר שינה נוסף. בעליית הגג מצאנו דלת
נוספת שהובילה לעוד חדר משחקים ע נ ק כמעט בכל גודלו של הגג ובו צעצועים שראו ימים
טובים הרבה יותר. בין הצעצועים הייתה גם בובה כרותת ראש שאת הראש מצאנו אח”כ בעגלה
בקצה השני של החדר. הילדים כמובן מאד התלהבו אבל לנו המבוגרים זה הזכיר סרטי אימה
– ועם הרוח ששורקת בחוץ זה הסתדר יופי.
הספר הזה הזכיר לי את העיירה ואת הבקתה שבה היינו (הבקתה ב Myvatn שבצפון איסלנד. צילום: איתי
רובינשטיין)
משפחת שלנדר-אנדרסון גרים באי השוודי גוטלנד מקום שלכל הדעות היינו
קוראים לו “חור”. מרוחק מכל מקום, כדי להביא את הילדים למעון ולבית הספר צריך
לנסוע במעבורת. למשטרה לוקח לפחות שעה להגיב לקריאה רגילה.
כולם מכירים את כולם וכולם יודעים הכל על כולם.
המשפחה חוזרת הבייתה לאחר חופשה בה השכירו את ביתם לאנשים זרים,
והפרק הראשון בו הם חוזרים ותיאור הבקתה הזכיר לי מאד את אותה בקתה בצפון איסלנד.
הם מתחילים לקבל איומיים מפחידים כשאין להם שמץ של מושג מי שולח
אותם ולמה. בהתחלה האיומים נראים כמו מתיחה של בני נוער משועממים, אבל כשאלן, בתם
הבכורה נעלמת, מבינים בני הזוג והמשטרה שכנראה מדובר באיום יותר רציני.
את צוות החקירה מוביל הבלש פרדריק ברומן שחוזר למשטרה לאחר שנתיים
של חופשת מחלה. לאט לאט מתגלים פרטים מעברם של בני המשפחה אך האם יספיקו השוטרים
למנוע את האסון הבא?
אני מודה שאני לא אוהבת בדרך כלל ספרים סקנדינביים אבל הספר הזה
משך אותי מהפרק הראשון ולא יכולתי לעזוב אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה