חוצה את הקו (PASSINGׂׂ) - נלה לרסן

האם באמת ניתן "לחצות את הקווים" ולהתחזות למשהו שאנחנו לא, או שהעבר שלנו תמיד יהיה חסר לנו? סיפורן של שתי נשים שחורות שיכולות להתחזות ללבנות אבל רק אחת לקחה את זה למקום הכי קיצוני שאפשר

חוצה את הקו - נלה לרסן
ז'אנר - דרמה
166 עמ', הוצאת עם עובד

הספר מתרחש בשנות העשרים של המאה הקודמת תקופה שנקראת גם הרנסאנס של הארלם. בתקופה זו רוב השחורים בדרום ארה"ב היו או ילדי או נכדי עבדים שחיו עדיין תחת דיכוי ושלילת זכויות אזרח בסיסיות . הרבה ניסו להגר לצפון כדי למצוא פרנסה טובה יותר וכך הפך רובע הארלם בניו יורק למרכז הקהילה השחורה. בתקופה זו התרחשה מהפכה תרבותית - הג'אז הפך נגיש גם לשחורים וגם ללבנים, מחזות שהתייחסו לראשונה לשחורים כאל בני אדם לכל דבר וספרות שפרחה באותה תקופה.

על הרקע הזה אנחנו מכירים את איירין וקלייר גיבורות הספר. איריין היא אשת רופא שחור שגרה עם משפחתה בהארלם ומגיעה לשיקגו כדי לבקר את משפחתה. על גג מלון יקר בו היא נחה מחום היום היא פוגשת את קלייר קנדרי, חברת ילדות נהגטו השחור בשיקגו.

קלייר הבלונדינית היא בת למשפחה שחורה ענייה והרוסה. היא "חצתה" את הקווים ואף התחתנה עם גבר לבן ששונא שחורים. היא כמובן מסתירה ממנו את עברה אבל הפגישה של עם איירין עושה לה משהו.

איירין לעומתה "חוצה" את הקווים רק כשנוח לה כמו למשל לשבת לשתות תה במלון שהכניסה לשחורים אליו אסורה. היא נשואה לגבר שחור ונהנית מחיי חברה סוערים בהארלם.

הפגישה גורמת לאיריין לרצות להתרחק מקלייר אך לאחר שנתיים זו האחרונה פורצת לחייה בסערה ומתחילה להיות חלק בלתי נפרד מחיי החברה בהארלם. אף אחד מהסובבים אותם לא מנחש שקלייר הבלונדינית והבהירה עד כמעט שקיפות, היא למעשה בת למשפחה שחור שמפחדת על חייה ועל חיי בה אם בעלה אי פעם יגלה את עברה.

קלייר אמנם חיה במעמד גבוה הרבה יותר מכל חבריה החדשים בהרלם אך הפגישה המחודשת שלה עם איירין ועם עברה השחור, גורם לה להבין שחייה הם שקר אחד גדול והיא לא באמת "חיה" אלא יותר מנסה להסתיר מבעלה את עברה ואת עולמה החדש.

איירין מהצד השני לא כל כך מרוצה מכניסתה המחודשת של קלייר לחייה וחוששת שקלייר עלולה להמית עליה אסון, עליה ועל כל בני משפחתה.

הספר נכתב ב- 1929 על ידי נלה לרסן שהייתה אחת הסופרות המבטיחות של אותה תקופה. למרות שהספר כמעט בן 90 הדבר לא מורגש בכתיבה ואם לא הייתי קוראת את העובדה הזו, הייתי בטוחה שזה ספר שנכתב היום על אותה תקופה.

ספר משובח למרות ואולי בגלל גילו, המעלה בכל כך מעט דפים כל כך הרבה נושאים שגם היום יכולים לדבר להרבה (א)נשים