סודו של הבעל - ליאן מוריארטי

אם הייתם מוצאים מעטפה שאתם לא אמורים לפתוח מה הייתם עושים? האם הייתם פותחים כמו פנדורה? אני בטוחה שאני הייתי פותחת אבל אולי לא תמיד זה נכון…

"סודות רבים כל כך גלומים בחיינו, לעולם לא נדע כמה."

מה הייתם עושים אם הייתם מוצאים מכתב מאדם קרוב שממוען אליכם אך התבקשתם לפתוח רק לאחר מותו (והוא עדיין בחיים)?

לססיליה יש הכל - מראה מושלם, בעל מושלם ממשפחה מאד מכובדת, 3 בנות מוצלחות עבודה טובה (נציגה של טאפרוור מוצלחת במיוחד), יו"ר ועד ההורים בביה"ס והמון חברות. בוקר אחד היא מגלה במקרה בעליית הגג מכתב ישן שכתב בעלה כאשר נולדה בתם הראשונה ועל המעטפה כתוב "לפתוח לאחר מותי".

טס חיה חיים מושלמים או כך היא חושבת - נשואה לאהובה מימי הקולג' ויליאם ויש להם בן משותף. יחד עם בת דודתה פליסיטי הם מנהלים עסק משותף ליחסי פרסום. פליסיטי תמיד הייתה חלק מחייה כמו תאומות (האמהות שלהן אכן אחיות תאומות) ולטס היה הכי נוח בעולם איתה מה עוד שבת דודתה תמיד הייתה השמנה בחבורה.

רייצ'ל חיה את חייה מאז האסון שפקד אותה ב- 1984 בו נרצחה בתה ג'ני, במין בועה. חיה ולא חיה. היחיד שמוציא אותה מהבועה זה הנכד המתוק שלה ג'ייקוב. היא לא מאד אוהבת ומעריכה את כלתה אך האם היא באמת ניסתה להכיר אותה או רק ניסתה להיות החמה המושלמת? רוצח בתה לא נתפס מעולם למרות שהיא בטוחה שהבחור שראה אותה אחרונה הוא הרוצח כי לא יכול להיות שג'ני לא סיפרה להם שיש לה חבר.

האם סופם של כל הסודות להתגלות? מה תעשה אמא כדי להגן על ילדיה - האם תסתיר סוד לנצח כדי להגן עליהם?

אנחנו מלווים את שלושתן לאורך הספר ומגלים כל הזמן עוד פרטים על חייהן יחד איתן.

לי הספר הזכיר את הסדרה "עקרות בית נואשות" - שכונה חביבה בסידני בה כולם מכירים את כולם אבל למעשה אף אחד לא יודע באמת מה קורה אצלך בבית. הכל למראית עין תקין אבל בפנים הכל לפני פירוק.

הספר בנוי מפרקים יחסית קצרים כך שלי היה ממש כיף לקרוא - אני לא אוהבת להפסיק פרק באמצע ולכן פרקים קצרים אידיאליים מבחינתי - כל רגע שיכולתי קראתי עוד פרק עוד שניים - מושך לדעת מה הסוף.

נהנתי ממנו מהפרק הראשון אבל הרושם שלי היה שונה לחלוטין אחרי עמוד 176! כאן הייתי חייבת לעצור רגע לנשום כי המידע החדש די הפתיע אותי ומכאן הספר קיבל תפנית מספר עם סיפור נחמד לספר קצת יותר עמוק שמעלה גם כמה תהיות לגבינו האמהות - עד כמה רחוק אנחנו "הלביאות" מוכנות ללכת בשביל הגורים שלנו. וכל אחת מהאמהות בסיפור עם התמודדות שונה וסודות שונים שעליה לשמור אבל כולן נלחמות קודם כל על הילדים וזכותם לצדק ולאושר.

אני מאד נהניתי מהספר וגם אם לא הסכמתי עם כל הדמויות וההחלטות שהן קיבלו, הבנתי את הדילמות ושמחתי שהן לא שלי...