הפעם
ויקטוריה היסלופ לוקחת אותנו אל האי הקטן
והקרוב אלינו קפריסין ואל המלחמה בתחילת
שנות השבעים.
מלחמה
ששינתה את פניו וחילקה את התושבים מקפריסאים
ל-
יוונים
וטורקים,
ולסיפור
של 2
משפחות
אחת מכל צד של הסכסוך
בספר זה כמו בקודמים של ויקטוריה היסלופ, אנחנו נשארים באגן הים התיכון והפעם בקפריסין בשנות ה- 70. האי הקטן (פחות ממחצית שטח מדינת ישראל) עבר טלטלות רבות. בשנות ה- 50 קיבל עצמאות מטעם בריטניה וחיו בו קפריסאים יוונים וקפריסאים טורקיים אבל מתחת לפני השטח 2 הקבוצות בחשו עד שב- 1974 לאחר מהפכה יוונית בניסיון לספח את האי ליוון, פלש צבא טורקיה לצפון המדינה - עד היום האי מחולק לשניים קפריסין שמוכרת על ידי האום והחלק הצפוני שנשלט על ידי טורקיה אבל לא מוכר על ידי האום כמדינה עצמאית. הספר הוא בעיקר סביב עיר הנופש פמגוסטה שבעקבות פלישת הטורקים ננטשה על ידי תושביה ונטושה עד היום.
בשונה מספריה הקודמים כאן הסיפור לא מתמקד בבחורה אחת אלא בשלוש משפחות - משפחת פפקוסטה העשירה שהם בעליו של מלון "הזריחה" הגדול והמפואר ביותר בפמגוסטה שעד הרגע האחרון שבו הם נאלצים לנטוש מסרבים להאמין שהעיירה השלווה ומלאת התיירים שלהם בכלל בסכנה, משפחת גאורגיו היוונית ומשפחת אזקאן הטורקית.
לשתי המשפחות יש מכנה משותף - כל אחת מחכה לבן שנלחם על אמונתו במולדת, כל אחד והמולדת שלו. שתי המשפחות נשארות בעיר הנטושה בתקווה שהבנים האובדים יחזרו וימצאו אותם.
הגעתי לקריאת הספר לאחר שקראתי לא מעט ביקורות לא אוהדות לספר מצד אחד ומצד שני את כל ספריה הקודמים אהבתי מאד.
שורה תחתונה - אני נהנתי מאד וסיימתי אותו די מהר מה שאומר שהוא זורם וכיף לקרוא בו. הוא מעט שונה מהקודמים בגלל שכאמור אנחנו לא עוקבים רק אחרי סיפור של בחורה אחת או משפחה אחת כמו בספרים הקודמים וגם מדי פעם יש טוויסט קטן בעלילה בו מי שחשבנו שהוא גיבור או גיבורת הסיפור מסתברים כלא כאלה.
לי גם היה מעניין לקרוא על ההסטוריה של האי שכל כך קרוב אלינו, ואם זאת אני לפחות לא כל כך הכרתי את ההסטוריה שלו. הספר לא עמוס ביותר מדי פרטים הסטוריים וחלקם אפילו חסרים לטעמי אבל, כמו בכל ספר כאשר מעניינת אותי התקופה אז משלימה את הפער בויקיפדיה.
ולמי שלא קרא את הקודמים - "האי של סופיה", "הריקוד של סוניה" ו- "חוטים מקשרים" שלושתם מומלצים מאד.
לא "ספר מופת" שאי אפשר בלעדיו והחיים שלכם גם לא ישתנו אם תקראו אותו או אם לא, אבל בהחלט ספר נחמד וזורם שכיף לקרוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה