יום שלישי, 23 בינואר 2018

נעורים ללא אל - אדן פון הורבאט

ספר שמתיימר לדבר על מצפונו של האדם הרגיל, זה שעומד מנגד ודואג לעצמו. בפועל מדבר על התגלות אלוהית שלא קשורה לשום דבר. אותי אישית הספר איכזב


נעורים ללא אל - אדן פון הורבאט
ז'אנר - דרמה 
194 עמ' הוצאת עם עובד

עלילת הספר מתרחשת בבית ספר בגרמניה של שנות ה- 30 במאה הקודמת. גיבור הספר שגם מספר לנו את הסיפור הוא המורה של כיתת תלמידים בגיל העשרה.
במרכז הסיפור פרשיית של רצח של אחד מתלמידיו והמורה מתלבט האם לחשוף פרט שידוע רק לו - אותו פרט יכול לשנות את כל החקירה מצד אחד, אבל יכול להביא לסיום הקריירה שלו מצד שני.
מעטיפת הספר: מה שנדמה ראשית כמשפט רצח מתגלה כמשפטו של כל אדם, לא הרוצח הוא הניצב על דוכן הנאשמים אלא המצפון - מצפונו של האדם הרגיל, העומד מן הצד, הדואג לעורו, העוצם עין.
היו לי הרבה ציפיות מהספר הזה. קודם כל העובדה שהוא מתרחש בגרמניה של שנות ה- 30 שזו תקופה מרתקת בעיני. מאד מעניין לקרוא ספרים על התקופה הזו ותקופת מלחמת העולם השניה שהם לא בהכרח מנקודת מבט יהודית.
הספר די קצר 190 עמ' והספר עצמו קטן אבל לקח לי יותר משבוע לקרוא אותו וכל יום הכרחתי את עצמי לקרוא עוד קצת אולי פתאום יקרה בו משהו.
סיפור הרצח הוא בכלל לא מהות הספר אלא ההתגלות האלוהית שחווה המורה וכיצד ההתגלות הזו מובילה אותו לשנות את דרכו. זה לא שהוא מבין שהדרך הנאצית היא לא נכונה אלא שהדרך הנאצית ללא אלוהים היא לא נכונה. הוא "חוזר בתשובה" ובכך זוכה לראות את האור.
לדעתי אין קשר לתקופה בה הספר מתרחש או למקום בו הוא מתרחש. באותה מידה יכול היה להתרחש בכל בית ספר ובכל מדינה ולאו דווקא בגרמניה הנאצית.
בסוף הספר יש אחרית דבר שאמורה להסביר קצת יותר את הספר. לא שינה את דעתי ואם אני צריכה לקרוא הסברים כדי להבין למה התכוון הסופר - זה הופך את הספר לשיעור ספרות וזו לא מטרתי כשאני קוראת ספר.
מבחינתי הספר היה אכזבה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

נוודי הצוללות - אלון אלטרס

החיפוש אחרי פושע נאצי זקן מביא לתעלומה גדולה הרבה יותר. מי קונה ממנו כתבי יד נדירים שיכולים להוביל לאטלנטיס האבודה וכיצד מחנות קיץ לסטודנט...